אשתו של גיא ואמא של אלמה.
ליאור שלנו נולדה ב26.12.1987 בחג החנוכה מכאן שמה – ליאור. בכל מקום שאליו הגיעה, הפיצה אור ושמחת חיים. היתה בעלת לב גדול לכולם – בני אדם ובעלי חיים. מלבד אהבתה למשפחתה, ליאורי אהבה מאד בעלי חיים ומצאה את ייעודה בחיים בתור אחות וטרינרית במרפאה של עידו קאן, שם עבדה ב-7 שנים האחרונות. תמיד הסתובבה עם חיוכים, שמחה וחטיפים בכיסים כדי לעודד את רוחם של בעלי החיים שהגיעו לטיפול וגם את הבעלים שלהם. היא האמינה שכדאי שלכל אחד יהיה חבר הולך על ארבע בבית. גידלה את שני הכלבים האהובים ליר ומיה והחתולים יאיא ומיקי.
בביתה, העניקה אומנה וטיפולים לחיות במצוקה שהיו זקוקים למקום זמני וטיפול עד הגעתם לבית קבע, ביניהם: כלבים, חתולים, תוכים, ואפילו חולדה. בזמנה הפנוי טיפלה וגיננה את החצר האהובה שלה עם מגוון צמחים, עציצים ופסלונים. ייחורים מהגינה שלה הגיעו לכל חלקי הארץ. חבריה ומשפחתה ממשיכים לשמר ולטפח את הגינה.
ליאורי אהבה לעשות יוגה, הייתה גמישה במיוחד והייתה מאד גאה ביכולות המרשימות שלה.
עם כל עיסוקיה הרבים עדיין מצאה זמן לעוד ועוד נתינה, ובאפריל 2023 החלה להתנדב בעמותת 'עלם' בפרויקט ״אנשים טובים״, בו מגיעים המתנדבים למסיבות טבע ומהווים גורם מסייע בשטח במקרה של מצוקה נפשית (לרוב) אבל גם פיזית. במסגרת זו הגיעה ליאור לפסטיבל נובה ברעים ב7.10.23, שם מצאה את מותה והיא בת 36.
השאירה אחריה ילדה, בעל, הורים, אחים, משפחה והמוני חברים מתגעגעים. שבורים וכואבים – אך נושאים את חיוכה תמיד איתם.
הצוואה שלה: תהיו טובים אחד לשני ותחייכו מהלב!
יהי זכרה ברוך.
כמה כבוד והערכה יש לנו כלפי העבודה העמוקה והנשמתית שלכם. כל אומן ממש מתחבר לנפטר ונותן לו פה ולשון להמשיך לדבר - שפתותיו דובבות בקבר ממש. זו תחיית המתים בזעיר אנפין.