שחר נולד וגדל בירושלים, בן לדורון וליאת, בן זוג לנגה ואח לענבר, סהר ונויה.

שחר, השמש שלנו, מגדלור של אור ושמחה, מסר את חייו בגבורה בהגנה על מדינת ישראל ועם ישראל במהלך המלחמה בעזה בנובמבר 2023.

אהבתו לאנשים לא ידעה גבול. שחר נמשך באופן טבעי לעזור "לאנשים הקטנים שנופלים לנו בזווית של העין" כפי שכתב במכתבו האחרון למשפחתו. שחר התחבר אליהם, צחק ושמח איתם. בין אם זה היה כמדריך בבני עקיבא לילדים עם צרכים מיוחדים בשבט "יובל" בו יזם שילוב של החניכים שלו בפעולות של שאר השבטים לפי סבב, עזרה לאנשים מבוגרים ברחוב עם סלי הקניות שלהם, או התיידדות עם הילדים שלא היו להם הרבה חברים; שחר התייחס לכולם כאל שווים והביא שמחה לכל מי שהכיר אותו.

האנרגיה התמידית והצחוק המדבק של שחר שלנו הפכו אותו למרכז של כל התכנסות – האיש שרוצים שיגיע לכל אירוע ושמחה, הוא ידע לחיות כל רגע במלואו.
המסר האחרון של שחר למשפחתו מזקק את תמצית רוחו ומגבש את משפחתו סביב המטרה משותפת להפיץ את משנתו: "המידה הגדולה ביותר אשר יכולה להיות לאדם היא היכולת לשמח אדם אחר".

שחר נפל בקרב הירואי במלחמת "חרבות ברזל" בצפון רצועת עזה ב18.11.2023 יחד עם המ"פ שלו ג'מאל עבאס כאשר שחר הוא הקשר שלו והקמב"ץ של הפלוגה. הוא שירת בגדוד 101 של הצנחנים ויצא לחופשת שחרור ב05.10.2023 – יומיים לפני הטבח הנורא של שמחת תורה. בשמחת תורה בבוקר הוא הוקפץ, אסף ציוד חדש (על שלו הוא כבר הזדכה) ונלחם במשימת בהגנה על ישובי העוטף.

בן 21 בנופלו. יהי זכרו ברוך.