אביה שלנו נרצחה בשמחת תורה, ה'תשפ"ד, 7.10 במסיבה ברעים.

גדלה בכפר סבא. והתגוררה בצופים בעשר השנים האחרונות. בת בכורה לשתי אחיות ואח שכה אהבה.

אביה הייתה אור.

הייתה בה היכולת לאהוב בפשטות ובמלאות. יכולת להתבונן בעין טובה, בעומק וברגישות. לשמח אנשים ולגרום להם להרגיש אהובים, יפים ועוצמתיים.

היא אהבה יוגה, לחשק בחישוק, שקיעות, ים ופק"ל קפה בטבע.

סיימה צבא כמדריכת כיפת ברזל מאד מוערכת. חזרה מטיול ארוך בדרום אמריקה, ולא הפסיקה לחשוב כיצד להמשיך לצמוח ולהתפתח.

מגיל צעיר ביקשה את דרכה הייחודית בעולם.

לא ויתרה על האמת שלה, על החופש והחירות לחיות את חייה באופן שבו רצתה והאמינה, במלאות ושמחה, יחד עם כבוד וחיבור פנימי עמוק למקום האמוני ממנו הגיעה.

לאביה הייתה היכולת להעניק אהבה ללא תנאים ולחבר בין אנשים ועולמות שונים בצורה מיוחדת.

על המצבה שלה כתבנו: "הריני מקבל על עצמי לאהוב אהבה שאינה תלויה בדבר".

בת 22 היתה בהירצחה.