ממושב גיאה נפלה בקרב על מוצב נחל עוז כשהיא עושה את תפקידה כתצפיתנית עד הרגע האחרון. המקום האהוב על יעל בעולם היה המדבר, ובאופן ספציפי מכתש רמון . יעל עשתה שנת שירות בחברה להגנת הטבע בהר הנגב ובכל הזדמנות חזרה לשם לנשום מדבר. יעל אהבה מאד לרקום, לחברים, למשפחה, לעצמה. היא היתה אדם של אנשים, קשובה, רגישה וטובת לב. על הקבר שלה כתוב – אוהבת אדם, נושמת מדבר, רוקמת חברויות. אהובת כולנו.

כתב אודותיה חילי טרופר:

פשיטת המחבלים לישראל התרחשה מול עיניה של יעל, בשעה שהיתה במשמרת והביטה בחדירת המחבלים במצלמות שלה. בקור רוח היא כיוונה את כוחות גולני אל מוקדי החדירה.

הקצינה שלה, סגן שיר אילת ז"ל, עלתה בקשר ואמרה לכולם "אנחנו לא נותנים להם להגיע לקיבוץ".

וכך, יעל, שיר וחברותיהן פעלו באומץ ובמסירות כדי להגן על מדינת ישראל. הן עשו זאת עד שהמחבלים פוצצו ושרפו את החמ"ל.

יעל היתה ילדת טבע, הספיקה להתנדב לשנת שירות ולמלא את משפחתה וסביבתה באהבה ובשמחה. היתה בה חכמה גדולה ובעיקר נדמה, שחכמת הלב. בתבונה, ברגישות, בעדינות ובאהבת אדם היא כבשה את כל מכריה.