עדי, לוחם בגדוד צבר בגבעתי, מחלקת חוד, נהרג בצפון רצועת עזה ב-31.10.2023 באסון הנמ"ר. היה בן 20 במותו.
עדי נולד וגדל ביישוב הקהילתי ניל"י. עדי הותיר אחריו הורים, אמיר ונורית ו-2 אחיות, זוהר (18) ואורי (10).
עדי, או כפי שנהגנו לקרוא לו עדידוש או עדידי, היה בחור מלא חיים, עם חיוך תמידי על הפנים, עם המון המון חברים. המסמר של החבורה.
עדי היה בוגר תנועת הנוער מכבי צעיר, וחלומו הגדול היה להופיע על במות העולם עם המוזיקה האלקטרונית שיצר באולפן שלו בחצר הבית.
עדי היה ציוני בלב ובנשמה וכשהתגייס היה לו ברור שזה רק לקרבי ואין אפשרות אחרת.
ב-7 לאוקטובר הוקפץ מרגילה חזרה לבסיס ישירות ללחימה קשה בכפר עזה ועסקו בטיהור היישוב וחילוץ משפחות כשמסביב מראות קשים מנשוא.
ב-27 לאוקטובר התחילה הפלישה הקרקעית לעזה ועדי היה בנמ"ר הראשון (מחלקת חוד של גדוד צבר) שנכנס לרצועה עם כוחות החי"ר של גבעתי.
עדי הותיר אחריו מחברת עם מכתב פרידה עליה רשם בכתב ידו "לקרוא לאחר מותי" ושם הקדיש מכתבי פרידה לנו להורים, לאחיותיו, לחבריו ולמדינה.
"אין לי ארץ אחרת ועכשיו תורי להגן עליה… זה החינוך שנתנו לי הורי, בזה אני מאמין, מקווה שתזכרו אותי, עדי …" (ציטוט ממכתבו)
לעולם נזכור את עדי, את חיוכו המתמיד ואת אהבתו לארץ.
