כתב ידו של אדם יחודי ואין דומה לו. הוא משקף משהו מאישיותו, משהו ממנו. יצירת פונט (גופן) על שמו – תשאיר בעולמנו אות חיים ממנו.
סרן שילה ראוכברגר ז”ל
נפל במוצב מו”פ דרום, 7.10.23, כב בתשרי תשפ”ד.
שילה גדל ביישוב עלי שבבנימין, התחנך על אהבת הארץ והמדינה.
בן לנירית ולדודי.
ילד מדהים כולו טוב, שהחיוך לא סר ממנו, הקרין אור גדול לכולם.
עם תעוזה ושאיפה תמידית להצליח בכל דבר בחיים.
כל חייו הי עסוק בעשייה למען האחר, היה מדריך בבני עקיבא, התנדב בעמותת “One Family” עם משפחות שכולות כמדריך מסור, התנדב בעמותת “לב בנימין” במשך ארבע שנים, עמותה המסייעת לילדים עם צרכים מיוחדים, שעשה הכל בשבילם. כולם הגיעו לשבעה כי שילה היה להם לחבר אמת. ועד ימיו האחרונים שמר על קשר כמו אח בוגר.
שילה למד בישיבה הגבוהה באילת והתגייס ליחידת אגוז בסיום המסלול יצא לקורס קצינים ושובץ כמפקד מחלקה בגדוד 51 של חטיבת גולני. היה מפקד אהוב ונערץ.
בבוקר שבת, בשמחת התורה חדרו למוצב מו”פ דרום חולייה גדולה של מחבלים. שילה הסתער ראשון, עמד בפתח הממ”ד נלחם כארבע שעות.
גם כשנפצע המשיך להלחם כשהוא מתבוסס בדמו, לא נסוג לאחור, לא ביקש החלפה ונלחם בנחישות עד עזיבת המחבלים.
בלחימתו, יחד עם חייליו, מנע כניסת מחבלים ובכך הציל את חייליו, את המוצב ואת היישובים הסמוכים לו.
״שמחת תורה,
ספרי תורה רוקדים בהיכל הקודש
הארץ רעדה, אדמה זועקת, שמים נפתחים
מלאכי השרת עולים ויורדים
באים לקבל את פניך
ואתה שקט, מואר, עטוף בפרוכת,
ספר תורה חוזר בארון הקודש״ (אמא של שילה, אזכרה 30).
