מיכאל, מייקל, מייקי, בן חמו

נפל בקרב על קיבוץ כיסופים ב-7.10.23, יומיים לפני חופשת השחרור שלו מצה״ל וכשבועיים לפני יום הולדתו ה-22.

מיכאל, סמל מחלקת צלפים שבאותו בוקר שימש כמפקד כוח הסיור יצא עם לוחמיו אל מול חוליות מחבלים רבות שחדרו לשטח ישראל בהבנה שזו מלחמה על הבית ועל מדינת ישראל שכל כך אהב. מיכאל וחייליו נלחמו בגבורה על מנת להגן על תושבי קיבוץ כיסופים וחיילי מוצב כיסופים. הם הצליחו לחסל חלק מחוליות מהחבלים ולעכב את השאר מספיק זמן, מה שאיפשר למוצב להערך ולא ליפול. בקרב זה נהרג גם הלוחם עדי צור ז״ל.

מיכאל התחנך בישיבת אמית עמיחי שברחובות, לאחר מכן המשיך למכינה קדם צבאית ״מיתרים לכיש – בית גוברין״ ול״מדרשת הערבה״ בעין יהב שם עבד בחקלאות כחצי שנה עד גיוסו לגולני. במסלול בגולני היה למצטיין פלוגתי בסיום ההכשרה ויצא לפיקוד. היה מפקד נערץ על כלל חייליו שמעידים עליו שהכניס בהם ערכים ורוח, היה נוהג לתת להם עונשים יצירתיים, במקום שעות ביציאה, כמו ללמוד על חלל מהיחידה ולהעביר את סיפורו לחיילים.

מיכאל היה אדם שהערכים שלו הובילו אותו כאדם, מפקד ולוחם. מי שסבב אותו הרגיש שעצם השהייה לצידו של מיכאל גרמה לו להשתפר ולהתעלות. צנוע ורגיש שתמיד חשב על כולם לפני עצמו, אהב את המדינה שלנו והיה מוכן לעשות הכל עבורה.

ביומן שנמצא לאחר מותו מיכאל כתב:

״אבות אבותי חלמו להגיע לרגע בו הם מגינים על מדינת ישראל ואני עומד להגיע לזכות הזו״

״כולי תקווה שיום יבוא ואני אוכיח שאעשה הכל למען המדינה, מעבר לכך שאתן הכל ואסכן הכל למען חבריי הצוות שלי״

לנצח נזכור אותך ואת כל מי שהיית.

אייל נולד וגדל במושב כפר הרי"ף.

היה ספורטאי מצטיין, אהב לרכוב על אופנוע השטח שלו, לטייל בשבילי הארץ, לרוץ למרחקים, להשתכשך בכל מעיין ונחל עם חבריו ועם כלבתו הארלי, ולעצור לפק"ל קפה בכל הזדמנות.
אייל שאף לשלמות, היה עקשן והשיג את מטרותיו בנועם, כשחיוך תמידי על שפתיו. אי אפשר היה לעמוד בפניו – תמיד מלא שמחת חיים והומור.

אייל התגייס לצה"ל באוגוסט 2019, ושובץ כלוחם בפלס"ר של חטיבת הנח"ל.
הוא אהב את היחידה, את החברים ואת המפקדים, ונהנה מאוד מהאימונים הרבים.

במהלך המסלול אייל יצא לקורס צלפים ולאחר מכן לקורס מ"כים.
במרץ 2021, עם תום הקורס, שובץ לתפקיד סמל טירונים, ולאחר כמה חודשים יצא לקורס קצינים שבסיומו שובץ כמפקד בהכשרת טירונים ליחידה הרב-ממדית,
ובהמשך שובץ לתפקיד מפק"צ במסלול לוחמים של הפלס"ר.

אייל אהב מאוד את שעשה. תחושת השליחות ואהבת הארץ בערו בו, לצד יושר, כושר מנהיגות, כריזמה, תעוזה, קור רוח וצניעות. אייל כתב במחברתו כי הוא מאמין שמפקד צריך לאתגר, להקשות ולא לוותר לחייליו על מנת להכינם בצורה מיטבית למלחמה,
ומצד שני לנהוג בהם בכבוד כאילו היו אחיו הקטנים, להיות סבלני ורגיש, לדאוג לכל צרכיהם ולאהוב אותם. הוא האמין שעליו להיות הלוחם הטוב ביותר בצוות, לספק דוגמה אישית, להוביל את חייליו ולהיות הראשון להסתער.
חייליו מספרים כי זהו בדיוק המפקד שאייל היה עבורם.

אייל נפל בקרב ההגנה על קיבוץ סופה, באנדרטת נירים, בבוקר שבת 7.10.23.

יחד עם לוחמי סירת הנח"ל בלמו את מתקפת המחבלים על הקיבוץ,

ובכך הצילו חיי רבים.