בת לאורית ואבי, גדלה ביישוב קרית נטפים שבשומרון.

ילדה מלאת שמחת חיים, ילדה מוארת וחייכנית, כל דבר שנגעה בו – הצליחה.

מגיל 15 אהבה לצלם ולאחר שרותה הצבאי הקימה עסק לצילום אירועים והתמקדה בחתונות. עסק שהלך והתפתח בהצלחה מטורפת.

בסדיר שירתה כסמבצי"ת מבצעים בחטמ"ר יהודה ונבחרה למצטיינת מח"ט.

כשהחלה המלחמה עדי לא גוייסה למילואים אך לא ויתרה ובעקשנות האופיינית לה הצליחה להשיג צו 8 לתפקיד הגנה על הציר והעיר שדרות. עדי התרגשה ללבוש את המדים אותם לא לבשה למעשה מאז שחרורה.

ביום ה-12.10.23 נסעה עדי לשדרות עם קצין נוסף, בכניסה לעיר נשמעה אזעקת צבע אדום. עדי והקצין שאיתה הספיקו לצאת מהרכב, עדי שכבה על הרצפה, אך רקטה שנפלה סמוך אליה העיפה רסיס שפגע בראשה והיא נהרגה.

ילדה של אור שמחה ולב טהור, מוכשרת בטירוף ואהובה על כולם. אהבנו לעשות שטויות ביחד, להתייעץ כמעט בהכל.

הייתה לי הזכות להיות אמא של האוצר הגדול הזה כמעט 23 שנה.