בנם של דינה ואברהם, אח של עדן עוז וספיר ובן זוגה של דניאל.
נולד ביום ח’ בשבט תש”ס (15.1.2000) במזכרת בתיה, שם גדל והתחנך.
היה ילד מצחיק, אהוב על כולם, אכפתי ודואג, מקצועי ומתוחכם, עם חיוך ענקי – בכל מצב, תמיד. הוא השיג כל מה שרצה בעזרת החיוך הכובש שלו, אהב וחי את החיים בדרך הטובה ביותר שיש.
אדיר אהב לשחק כדורגל ולהיפגש עם חברים. הוא אהב אקסטרים ולהתנסות בדברים חדשים. בשנה שלפני נפילתו הוא נסע לטיול סקי באיטליה וגלש בקוסטה ריקה.
אדיר היה אדם משפחתי. הוא הקפיד להגיע לכל ארוחת שבת משפחתית, ככל שהדבר תלוי היה בו. בזמן אחת הארוחות העניק לאחותו הקטנה, שהייתה בקורס קצינים באותו הזמן, את סיכת המ”מ שלו.
חלומו של ‘פורטו’, כפי שכונה עוד בנעוריו ע”י חבריו לקבוצת הכדורגל, היה להיות לוחם. כבר כילד היה פייטר, פייטר רגיש שמגן על החלש מפני הבריונים בשכונה. משחקי המחשב אליהם נמשך באופן טבעי עסקו במלחמות, בצלפים, בקרבות ירי.
לא היה מאושר ממנו כשהתקבל לסיירת גבעתי, שם שירת כלוחם, כצלף וכמפקד בגדוד ‘שקד’. אדיר אהב לצאת למשימות וחזר מהן עם חיוך. הייתה בו חתירה מתמדת קדימה – לא להסתפק בקיים, להשתפר, לנסות, ליפול ולקום.
לא בהתלהבות יתרה התייצב לתפקידו כמפקד צוות בקורס קצינים. הוא העדיף להישאר בשטח ולהילחם. אבל מפקדיו, שזיהו בו את הפוטנציאל להטמיע בצוערים מוטיבציה, לא ויתרו. ואכן, ה’מסר למפקדים’ של אדיר מראה, עד כמה צדקו. במסר זה, שהועבר לצוערים אותם הדריך, נתן ביטוי לכל הערכים שלאורם פעל ושאותם ביקש להעביר הלאה.
החיילים העריצו אותו ואף ראו בו אבא שני: “כל שבת איתך הייתה חוויה, היית מסתכל על כולם בגובה העיניים ומקשיב ועוזר בכל מה שצריך”.
אחרי שירות של 5 שנים כלוחם וכקצין בחטיבת גבעתי, נסע לטיול של אחרי הצבא בדרום אמריקה.
בשביעי באוקטובר אדיר היה בחו”ל, ולמרות שלא קיבל צו 8, הוא עשה הכל בשביל לחזור לארץ כמה שיותר מהר, להצטרף לחברים שלו ולהילחם. תוך ימים בודדים הוא הגיע לארץ באחת מטיסות החילוץ, עלה על מדים והתגייס לשירות מילואים. הוא הצטרף לגדוד שקד של חטיבת גבעתי, והיה חלק מהכוחות הראשונים שנכנסו להילחם בעזה. הוא נלחם בגבורה, חיסל מחבלים. נפל בקרב ב-19 בנובמבר 2023 והוא בן 23 שנים.
את השיר “מלאך בסגול”, כתבו רוני (גיסו של אדיר) ועוז (אחיו של אדיר), הלחין עדי ליאון וביצע רון שובל​​
הכתיבה של השיר נעשתה במטרה להנציח את סיפור הגבורה של אדיר, ולתאר במעט את הכאב הגדול לאחר נפילתו.
זוכרים ואוהבים אותו לנצח!