כתב ידו של אדם יחודי ואין דומה לו. הוא משקף משהו מאישיותו, משהו ממנו. יצירת פונט (גופן) על שמו – תשאיר בעולמנו אות חיים ממנו.
סרן יוגב פזי ז”ל
נולד בתל אביב ב-13.02.2002, בן בכור לחיותא וגיל, אח גדול לנועם, מור וברק. גדל והתחנך ביישוב גבעות בר.
כבר כתינוק היה ילד סקרן, אנרגטי, מוקף חברים תמיד ואהוב באופן מיוחד.
בקיץ שלפני כיתה א’ עברנו ליישוב גבעות בר, אשר בתחומי מועצת בני שמעון.
בגיל 8 החליט יוגב שהוא רוצה לשחק כדורסל, ודבק בכך עד לכיתה י’, למרות שלא היה גבוה במיוחד.
בכיתה ד’ הצטרף לשבט הצופים, שרק החל להתגבש ביישוב.
במקביל, סביב גיל 12, קיבל ערכת קסמים פשוטה והתחיל להתעסק בה. משם עבר לקלפים והחליט שהוא מוכן להתחיל להופיע בימי הולדת כקוסם, וכך היה. בגיל 13 הפעיל מספר ימי הולדת ביישוב ובמשפחות חברים.
יוגב הבחין שיש מפעילים שיוצרים דמויות וצורות מבלונים. הוא החליט שגם הוא יכול, למד מסרטוני הדרכות ונשבה בקסם עולם הבלונים.
מה שהתחיל כתחביב הפך לעסק משגשג ופורח. בגיל 14 יוגב פתח עסק עצמאי, התחבר לעולם הבלונאים והצליח מאוד.
במקביל לא הזניח את הצופים, הגיע לשלב ההדרכה והפך לאחד ממובילי השבט. לא היה מפעל שבטי או מִפקד שבו לא שמעו אותו או עליו.
בכיתה י”א הצטרף לתנועת המנהיגות “ביחד”, ועבר שנה מדהימה שבסיומה טס להיות עוזר מדריך במחנה קיץ במונטריאול שבקנדה. זה היה המקום בו הציונות חדרה אליו, והוא החליט להגיש מועמדות לשנת שירות בתפוצות.
את לימודיו סיים בבית ספר מבואות הנגב במגמות תקשורת וספורט.
לאחר סיום לימודיו ולפני השירות הצבאי יצא יוגב לשנת שירות בקהילה היהודית בשיקגו. הוא השתלב שם בעבודה בבית הספר “סלומון שכטר”, בבית הכנסת, במרכז היהודי, ויחד עם חברי הקומונה שלו הקימו את שבט הצופים הראשון בקהילה הישראלית בשיקגו, שבט “סופה”.
שנה זו העמיקה את הקשר של יוגב לארץ ישראל, את אהבתו למדינה ואת הרצון לתת, לפתח ולתרום ככל שיוכל.
בכשרונו הפואטי כתב יוגב מכתב אהבה למולדת לקראת חזרתו לארץ: “מכתב ליקרה לי מכול. אני יודע שעבר זמן רב מאז התראינו. שלא תחשבי לרגע שהיה לי קל בלעדייך. את יודעת כמה אני אוהב אותך. זה היה בשבילך, בשבילנו. עבדתי יומם ולילה להאדיר את שמך. בקרוב אני חוזר, אוהב יותר מאי פעם. מוכן ללבוש את המדים ולהגן עלייך בגאווה. לא יכול לחכות לרגע בו ניפגש שוב, והפעם אני נשאר לתמיד. אוהב אותך, מדינה שלי. אוהב את הדגל, הסמל, ההמנון, היישובים והנופים והמגוון של האנשים…”.
יוגב התגייס ב-16.12.2021 ליחידת אגוז, ובסיום המסלול הצטרף ליחידת הרחפנים.
אחרי כשנה, וכבר תוך כדי המלחמה, יצא יוגב לקורס קצינים, ובסופו סופח לגדוד כפיר כמפקד מחלקה.
ב-01.11.2024, בין שישי לשבת, יוגב נכנס לעזה יחד עם חטיבת כפיר. יוגב היה מ”מ כארבעה חודשים, וממש כמה ימים לפני הכניסה קיבל את המחלקה של בני הישיבות, בחורים צעירים כחודש לפני השחרור מצה”ל. החטיבה נכנסה לג’באליה. הם עסקו בפעילות שוטפת של סריקות מבנים, איתור אמל”ח ונטרול מחבלים. הפעילות הייתה אינטנסיבית, אבל יוגב שמר תמיד על מורל גבוה, נחוש לביצוע כל פעילות על הצד הטוב ביותר. הוא יצר יחסי אמון וכבוד הדדי עם חייליו בזמן קצר מאוד והביא אותם לסמוך עליו לחלוטין. הוא התעקש לקרוא להם “החבר’ה שלי”, אך ידע לשמור על יחסי מפקד ופקודים. היה חשוב ליוגב לשמוע אותם, להקשיב להם ולנסות לטפל בכל בקשה שלהם.
ב-17.11.2024, ט”ז במרחשוון תשפ”ה, יום ראשון, יצא יוגב יחד עם עוד 7 חיילים לפעילות של ניטור מבנים בג’באליה. לאחר ניטור של שלושה מבנים בהצלחה, בבואם להיכנס למבנה האחרון, נפתחה עליהם אש מחבלים שהסתתרו מאחורי גל אבנים. שני חיילים נפצעו, אחד באורח קשה. יוגב קפץ על מנת להגן עליו, נורה ונהרג במקום. יחד עם יוגב נהרג חייל המחלקה נועם איתן. החייל שנפצע קשה שרד ונמצא בתהליכי שיקום מתקדמים.
יהי זכרו ברוך.
