כתב ידו של אדם יחודי ואין דומה לו. הוא משקף משהו מאישיותו, משהו ממנו. יצירת פונט (גופן) על שמו – תשאיר בעולמנו אות חיים ממנו.
סרן עדן נימרי ז”ל
ממודיעין. בת אמצעית להוריה, שרון יעל ומיכאל, ואחות להדר ונוגה.
הייתה ילדה חכמה, יפה, חייכנית, מאד סקרנית וחברותית. עדן הפיצה אהבת חינם ואופטימיות, סובלנות, חמלה וראיית הזולת, עוז וענווה. בילדותה למדה עדן בבית הספר יח”ד מודיעין (בית ספר משלב בין דתיים וחילוניים) עד סוף כיתה ט’, ומשם, בכיתה י’, עברה לתיכון מו”ר.
מגיל 6 עדן שחתה באגודת ‘מכבי פארק המים רעות’, הייתה שחיינית תחרותית עד גיל 19 והשתתפה בתחרויות ארציות ובינלאומיות. המשחים החזקים שלה היו 100 ו 200 מטר גב, 200 ו-400 מטר מעורב אישי וגם משחי “מים פתוחים” ל-5 ק”מ ו-10 ק”מ. במקביל לשחיה היתה תלמידה מצטיינת, למדה בתוכנית בר-אילן ובתיכון בחרה בלימודים מוגברים של 5 יח’ בפיזיקה, מתמטיקה, תיאטרון ואנגלית.
עדן תכננה לשרת כספורטאית מצטיינת, כמו רבים מחבריה, ואח”כ לנסוע לארה”ב ללמוד בקולג’ עם מלגת שחייה. אך כשעברה גיבוש לקורס טייס, בחרה עדן להתגייס לשירות משמעותי בצבא. זו היתה החלטה מאד לא קלה ובדצמבר 2019 התחרתה באליפות הארץ האחרונה ונפרדה בדמעות מהספורט אותו אהבה כל כך. בינואר 2020 התגייסה לקורס טיס ואחר מספר חודשים עברה לחיל תותחנים והוכשרה ושירתה כלוחמת ומפקדת צוות ביחידת רוכב-שמיים – יחידת חי”ר מובחרת של חיל תותחנים המטיסה מטוסים ללא טייס.
עדן וצוותה (4 חיילות) שירתו בגבול הצפון אך הגיעו ביום רביעי 4.10.23 למוצב נחל עוז על גבול עזה, על מנת להחליף צוות שיצא לחופשת חג שמחת תורה. בשבת ה-7.10 בבוקר בוצעה מתקפת טרור רצחנית בידי חמאס על ישראל. בשעה 6:30 נשמעו רעשים חזקים של ירי טילים. עדן, יחד עם צוותה, רצו עם פיג’מות ונשקים למיגונית הצמודה לחדרי מגורי החיילות. במיגונית פגשו עוד 24 חיילות (סה”כ 29) לא חמושות של חיל הגנת הגבולות ושל אוגדת עזה (תצפיתניות, סמב”ציות, חובשות, תיקשוב, איסוף ועוד) אותן לא הכירה, כאשר רק הצוות של עדן, צוות רוכב-שמיים היה חמוש. עדן לקחה פיקוד על הגנת המיגונית ולקחה חסות על כל החיילות ותוך ‘פיקוד מלפנים’ הכינה מארב למחבלים – עדן התמקמה בפתח הקרוב לכניסת המחבלים ומיקמה את 4 הלוחמות שלה בפתח הקרוב לחדרי המגורים. עדן הרגיעה את החיילות והנחתה את הלוחמות לדרוך כדור בקנה וסידרה כיווני ירי להגנה על המיגונית.
בסביבות 7:45 נכנסו מחבלים למיגונית ובזכות המארב שהכינה בחילופי האש נהרגו מחבלים, אך הם היו רבים וזרקו רימונים למיגונית. עדן נשארה לנהל מולם קרב ויצרה “חומת אש” שמנעה כניסתם וכשנגמרה התחמושת נאבקה בהם בידיים. בכך עדן הרוויחה זמן יקר ואיפשרה ל-11 חיילות (4 לוחמות רוכ”ש ו-7 אחרות) לרוץ מהמיגונית לחדרים בהם הן הסתתרו (שם חיכו כ-7 שעות עד לחילוצן בחיים), ובנוסף 7 תצפיתניות נחטפו (6 חזרו בחיים, ואחת חזרה ללא רוח חיים). עדן נפלה בקרב גבורה, ובכך הצילה חייהן של 17 מתוך 29 חיילות שהיו במיגונית.
עדן, שחיינית שיכולה היתה לשרת כספורטאית מצטיינת, התנדבה לקורס טיס ולאחר מכן בחרה לשרת כקצינה ביחידת המיוחדת “רוכ”ש”.
יהי זכרה ברוך.
