כתב ידו של אדם יחודי ואין דומה לו. הוא משקף משהו מאישיותו, משהו ממנו. יצירת פונט (גופן) על שמו – תשאיר בעולמנו אות חיים ממנו.
סמ”ר אליה הלל ז”ל
אליה שלנו בן בכור אח של עידו ינון תדהר ותהל. למד בחינוך חרדי בישיבה בירושלים.
באמצע כיתה י”ב החליט לעזוב והחליט להתגייס לצה”ל, לא לפני שנכנס למכינה קדם צבאית בפדואל שם הציב לעצמו יעדים וקיבל ערכים לשירות משמעותי בצה”ל.
בשלב מוקדם כבר יועד אליה לקורס מפקדי כיתה, ובמהלך המלחמה יצא לקורס מכי״ם, נכנס לעזה להלחם שם נפצע בפיצוץ באיתור מבנה ואיבד 3 חברים. במהלך האירוע אליה תפס פיקוד וחילץ את חבריו הפצועים ושאינם בחיים. לאחר שיקום חזר ללוחמה סיים קורס מכי״ם ויצא לפקד בגדוד במסייעת 90 שתפסה קו ביו״ש.
אליה היה מיועד לקצונה.
אליה היה אדם של עשייה, היה מלא בערכים שכבר לא כל כך רואים היום. היה עושה הכל בשביל כל אחד, גם אם לא הכיר אותם כל כך. תמיד פעל בשלמות מהתחלה ועד הסוף, בלי להתלונן וברמה בטובה ביותר –
אליה יישם את המשפט “אם כבר עושים, עושים עד הסוף”. וחרט אותו על דגלו.
ונפל בפעילות מבצעית בשכם, מרחב חטיבת שומרון, בכ״ב באייר תשפ״ד, 30.5.24. בן 20 בנופלו, השם יקום דמו!
