כתב ידו של אדם יחודי ואין דומה לו. הוא משקף משהו מאישיותו, משהו ממנו. יצירת פונט (גופן) על שמו – תשאיר בעולמנו אות חיים ממנו.
רס”ר מיכאל ליזמי ז”ל
מאופקים, נולד ב7.5.1995. בן ענבר ואייל, אח לעדי, שני ואור נשוי לליגל ואביה של ליהי
למד בפנימיית כנות בשנים 2009 – 2013 כיוון שנמשך ללימודי המשטרה ולקרימינולוגיה. שיחק כדורגל בקבוצת מכבי כנות. חרוץ וחייכן, חבר טוב ומסור, משכין שלום, דומיננטי ואהוב על כולם.
בתום לימודיו המשיך למכינה קדם צבאית בחצור הגלילית, שירת בצה״ל כלוחם ביחידת עורב של גולני, בסיומו הגשים חלום ושירת כבלש בתחנת באר שבע.
מיכאל היה בן יחיד בין 3 אחיות. היה הילד הכי טוב בעולם, עוזר, מתחשב ומכבד. היה בן טוב, אח טוב, בעל טוב, אבא טוב, שוטר טוב, וחבר טוב ונאמן.
האזעקות באופקים בבוקר שמחת תורה 7.10.23 העירו את מיכאל ואת אשתו. לשמע היריות בסמוך לבית – ביקש מיכאל ממשפחתו להישאר בממ״ד ולנעול את הדלתות והחלונות, לקח את אקדחו ורץ במהירות לכיוון מקור הירי כדי להילחם במחבלים.
מיכאל נפל בגבורה בעת הגנה על הבית, כפשוטו, ב-7.10.23 והוא בן 28.
מתגעגעים אליו מאוד. יהי זכרו ברוך לעד.
