בן שאול ודניאלה ממרכז שפירא, גדל על ערכי התורה והאמונה. את דרכו החל בתיכון בקבוצת יבנה, המשיך למכינה בעלי, ושירת כלוחם וכמפקד מסור ביחידות דובדבן ונח״ל.
שקט וענו היה, אך אישיותו הבהירה והנוקבת הקרינה על כל סביבתו. חי באמת פנימית ללא פשרות, בערכים איתנים ובאהבת אדם עמוקה. כמפקד, דרש מחייליו את הטוב ביותר, אך גם דאג להם כאח. הם הלכו אחריו בביטחון, בידיעה שכששי איתם – הכל יהיה בסדר.
במלחמת "חרבות ברזל", הוביל את פלוגת החוד באומץ בלתי רגיל. בקרב בצפון עזה, בי״ד בטבת תשפ״ד, נפל יחד עם חברו שאולי גרינגליק ז״ל – לוחמים ואחים לנשק.
מילותיו טרם הכניסה לעזה, הפכו גם לחובתנו כממשיכי דרכו: "יש עם אחד שלכל אורך הדורות קמו עליו לכלותו. ובכל דור ודור היו את האנשים שקמו ואמרו – הנני! אתם הנחמה, זה התור שלנו!"
בן 26 בנופלו. יהי זכרו ברוך.
כמה כבוד והערכה יש לנו כלפי העבודה העמוקה והנשמתית שלכם. כל אומן ממש מתחבר לנפטר ונותן לו פה ולשון להמשיך לדבר - שפתותיו דובבות בקבר ממש. זו תחיית המתים בזעיר אנפין.